התמכרויות - מבט שונה על התמכרויות לפי גישת הפסיכולוגיה התהליכית 

מבט שונה על ההתמכרויות

 התמכרויות לפי גישת הפסיכולוגיה התהליכית

 מאת רונית נשר - חלק א'

במסגרת לימודי הפסיכולוגיה התהליכית, השתתפתי בדצמבר 2004 בסמינר מרתק בנושא התמכרויות בשיטת הפסיכולוגיה התהליכית.

את הסמינר הנחו ד"ר גרי רייס ושרון אמרי ?פסיכותרפיסטים מיוחדים במינם מאורגון, ארה"ב.

במהלך שבוע שלם, מבוקר עד ערב, חקרנו "על גופנו" את הביטויים השונים של התמכרויות, החל מהתמכרות קלה לשוקולד ולדברי מתיקה, דרך התמכרות לסכנה ולחיים "על הקצה" וכלה בהתמכרויות המסכנות חיים כגון סמים ואלכוהול.

התחברתי מאד לגישתם בנושא ההתמכרויות, גישה רוחנית עמוקה, ולכן אני מצרפת מאמר זה, עבורכם- תלמידים וקוראים, לעיונכם.

נתחיל מאבחנה בין התמכרות לנטייה.

 ישנם אנשים שיש להם נטייה למתוק/לסכנה/לריגוש - אך היא נשארת נטייה כל עוד הם מאוזנים. היא נמצאת ברקע, תמיד מלווה אותם, אך לא מנהלת את חייהם.

בהתמכרות נוסף המימד של התלות - תלות פיזית ורגשית.

ההתמכרות מנהלת את חייהם של המכורים, מכתיבה להם את סדר היום ואת ההתנהלות מול עצמם, מול משפחתם ומול העולם.

 הפסיכולוגיה התהליכית מדברת על מונח שנקרא essence , התמצית שלי: מי אני באמת, במהות שלי, במהות העמוקה איתה הגעתי לעולם.

ארני מינדל ( מייסד הפסיכולוגיה התהליכית) דיבר על סבל כעל המרחק ממי שאני באמת. עד כמה התרחקתי ממי שאני, בגלל החברה, בגלל אירועי עבר, בגלל טראומות.

הרבה פעמים נפגוש בתהליך העבודה על ה essence שלנו את החברה או המשפחה שניצבת כקיר ואומרת:"אבל אתה לא יכול להיות באמת מי שאתה רוצה".

הרעיון המרכזי בעבודה עם ה essence הוא שמתחת לקליפות יש אנרגיה, הרבה מאד אנרגיית חיים, תמצית הקיום שלנו.

כולנו נולדנו מחוברים למהות הזו, לתמצית הבסיסית שמאפיינת אותנו, אך עם השנים התחלנו לעטוף אנרגיה זו במסכות, בשריון...

ההנחה היא שאם אנחנו לא משתמשים באנרגיה, בלהבה הגדולה הזו, היא תנותב למקומות אחרים, לעיתים הרסניים.

מכיוון שהאדם מרגיש חוסר מסוים, או געגוע לא מודע למי שהוא היה באמת, לאנרגיית התמצית שלו - הוא מנסה דרך ההתמכרות להשיג טיפה מהטעם של אנרגיה זו.

The river gets stuck - הזרימה הטבעית של האנרגיה שלי, של התמצית שלי, נחסמת ע"י סכר, מנגנון הגנה שבניתי.

מטפורה להמחשת הרעיון

אם אני במהות שלי, אדם נורא מתוק, זה ה essence שלי. אבל התרחקתי מזה, כי החברה מסביבי הייתה מאד נוקשה ולא אפשרה לי "לשרוד" עם האנרגיה שלי. אז ייתכן שאפתח התמכרות לדונאטס, לעוגיות מתוקות או אפילו תהיה לי סכרת.

 The addiction is only a taste of the essence . ההתמכרות היא רק "טעימה קלה" מהתמצית האמיתית שלי.

זה כמו לקבל כל פעם טעימה של כפית דבש, אם הייתה לי גישה לצנצנת מלאה, או לכוורת עצמה, הטעימה הקטנה לא הייתה מרגשת אותי או מעניינת אותי כבר.

רוב המכורים לא רוצים להשתחרר מההתמכרות כי הם זקוקים לה. אם הם יתחברו ללהבה, לתמצית האנרגיה שלהם, למהות, ההתמכרות תראה פתאום כ"כ משעממת וחיוורת לעומת הלהבה. (אגב, מנסיון שלי, היו לי כמה מטופלים מכורים שאחרי שהתחברו להילינג , או למדיטציה אמרו בפליאה שהם משיגים כך יותר "היי" ורוגע ושלוות נפש אמיתית מאשר עם הסם. כמובן, שעם הרבה מכורים זה לא עובד. כל מכור והדרך המתאימה לעבודה איתו).

מבחינה אנרגטית:

אנשים מגיעים לעולם ממקום מוגן של כוליות, אחדות. עם הזמן מתחילים לחוות חוויות שמרחיקות אותנו ממקום זה. אנשים יפתחו התמכרויות - גם כדי לא להסתכל על הפצע, לטשטש את החושים, להקהות את הכאב. וגם כדי לחזור שוב ושוב כי אולי כן יהיה מגע עקיף עם הפצע ותהיה התבוננות או התעוררות.

התבוננות על ההתמכרות עפ"י מאפייני הצ'קרות :

כל צ'קרה היא כמו צ'יפ מחשב - הצ'קרות מחזיקות בתוכן הרבה מידע (לא רק מחיים אלו). השבב הזה הוא כמו תוכנה שגורמת לנו להתנהל בדרך מסויימת. למשל- צ'יפ של "פחד"....צ'יפ של "להזהר מאנשים סמכותיים", צ'יפ של "העולם הוא מקום מסוכן צריך להיות חשדן באנשים" או צ'יפ של "אני לא שווה כלום" הצ'יפים האלו נוצרו כתוצאה מחוויות ומזכרונות עבר...

כל פעם שעושים ריפוי- רגשי, ואנרגטי, זה כאילו מבחינות מסויימות עושים delete והתכנית לא רצה יותר באוטומט.

צ'קרת הבסיס, למשל, מתארת את הקשר שלנו לגוף, לאדמה, את תחילת חיינו.

כילדים אנו לומדים על עצמנו, דרך הגוף:

האם זה בטוח להיות כאן? האם יש לי זכות קיום?

גם בנוגע לגבולות פיזיים - האם אני מקבל מגע חם, רך ואוהב - או האם חסר מגע- או שהמגע קר ומנוכר.

האם נולדנו לאבא ואמא שרצו אותנו? (אם לא- כאילו אין לי זכות קיום כמי שאני).

פצעים הקשורים לצ'קרה ראשונה:

עוני חמור ורעב- אין בטחון בעולם, חוסר, אין לי.

התעללות פיזית - אני לא בטוח כאן, אין מי שיגן עליי.

הזנחה - הצרכים שלי לא ממולאים, או הצרכים הבסיסיים לא ממולאים, ושוב- זה לא בטוח להיות כאן.

התמכרויות האופייניות לחוסר איזון בצ'קרה הראשונה הן:

הימורים, התמכרות לקניות (אם אקשט את הגוף והבית אולי אנשים יבחינו בי ואהיה קיים),התמכרות לעבודה- וורקוהוליקים.

צ'קרה שנייה: מדברת על הרגשות, הזכות להרגיש. מי אנחנו ביחסים מול אנשים אחרים. מה זה אומר להיות במערכת יחסים ובנוכחות רגשות. גבולות רגשיים.

פצעים הקשורים לצ'קרה השנייה:

 התעללות מינית, עבר מיני טעון.

 משפחה שלא קשובה לרגשות.

כשיש רעיונות וחלומות לא ממושמשים בגלל הסביבה או המשפחה. (כיוון האנרגיה הוא למעלה, האנרגיה אמורה לעלות, ובגלל אילוצים או צורך לרצות או פחד מתגובות החברה, האנרגיה יורדת למטה, כמו בהפלה, והחלום לא מתממש).

הפלות שלא עובדו, הפלות ללא תהליך אבל מספק.

התמכרויות האופייניות לחוסר איזון בצ'קרה השנייה:

התמכרות לסקס (מערכות יחסים שמגיעות רק דרך סקס, אין יכולת להגיע למערכת יחסים רגשית, לאינטימיות אמיתית).

התמכרות לאוכל - stuffing emotions

אלכוהול - האלכוהול מעלה בחזרה את האנרגיה למעלה, ומרחיב את גבולות ההילה- השדה האנרגטי. לכן, מאפשר להוריד לרגעים אלו את המגננות ששמתי.

 מריחואנה- כנ"ל +אפקט חזק של הרחבת הגבולות, הרחבת ההילה וטשטושה.

הרואין- כי הצ'קרה השנייה קשורה גם ליכולת לחוות עונג, תענוג. אנשים שלא חוו עונג, ואנשים שחוו בעברם נטישה או הזנחה מדמות אם, ייטו לפתח התמכרות להרואין. ההרואין נקרא גם the mother drug כי מרגישים עטופים, כמו בחיבוק של אמא.

מצב ההתמכרות חוזר שוב ושוב, ואם אין מודעות ואינטגרציה של החומרים שעולים שוב ושוב- לא נבין שזוהי החוויה שאנחנו משחזרים לריפוי.

סוף חלק ראשון.